"מתיחת" ההתיישנות בתביעת איזון משאבים

  ההליך

1.         בפני הכרעה בבקשתו של הנתבע (להלן: "המבקש") לסלק תביעת התובע (להלן: "המשיב") על הסף.

2.         הבקשה הוגשה ביום 09/12/09 והתגובה לבקשה הוגשה ביום 20/12/09, ומשכך ניתן פסק דיני.

הרקע

3.         עצב רב מקופל מאחורי הבקשה בה אני דנה, וכמובן מאליו ברקעה של התביעה אותה באה הבקשה שבכגון - לסלק על הסף.

4.         המשיב הוא נכדו של המבקש, בנה ויורשה היחיד של אימו המנוחה ד. ד.  ז"ל, בתביעתו תבע התובע את סבו, ואת דודתו שהיא בתו השניה של הנתבע 1, לקבלת זכויות על פי הילכת השיתוף מנישואיה לנתבע הוא סבו של התובע.

5.         בתביעתו טוען התובע כי לכאורה היא בנעליה של אימו המנוחה, אשר לכאורה זכאית היתה לתבוע הזכויות שהגיעו לה כיורשת אימה המנוחה - היא סבתו של התובע הוא כבן 93 שנים, הנתבע - המבקש שלפני הוא בן 34 שנים.

6.         בתביעתו טען המשיב כי לאור הלכת השיתוף זכאי הוא לזכויות בשיעור של 12.5% מכלל הזכויות בבית ברחוב ....., וכי זכויות אלה נובעות מפאת היות סבתו המנוחה, ר.ג. ז"ל (אשתו המנוחה של המבקש) בעלת מחצית מהזכויות בבית מכח הלכת שיתוף הנכסים בין בני זוג, ולאור נישואיה לנתבע בשנת 1947. ...חיה שנים רבות באושר וניהלה עימו משק בית משותף . הנתבע אף הוסיף ותבע בתביעה כי מאחר שהבית אינו ניתן לחלוקה, "הרי שבמקרה דנן יש להחיל ולפעול בהתאם להוראות סעיף 113 לחוק הירושה, וכן בהתאם לאמור בסעיף 101 לחוק המקרקעין, לפיו יש להציע לנתבע לרכוש את אותן הזכויות של התובע, מכוח היות הנתבע אחד היורשים של המורישה ובן זוגה, ובהיותו מתגורר בבית כל אותן השנים ועד למועד זה, וזאת במחיר השוק של זכויות אלה או בשיעור שונה בהתאם לקביעת ביהמ"ש הנכבד...".

            עוד טען המשיב בתביעתו כי זכאי הוא לזכויות מסוימות בחברה משפחתית, שמניותיה היו מוחזקות בשעתו גם ע"י סבתו המנוחה.

7.         בבקשה שלפני טוען המבקש (הנתבע) כי דין התביעה להידחות על הסף בעיקר משלושה טעמים:

הטעם האחד- התביעה הוגשה בחלוף 37 שנים לאחר שהמנוחה נפטרה (הסבתא המנוחה ר.ג ז"ל נרצחה בפיגוע בשנת 1972) ומכאן אפוא - המדובר בהתיישנות וכן בשיהוי כבד.

הטעם השני- מאחר שהמשיב (וגם אלה שהוא טוען כי באו מכוחם) עד היום למעשה יש בכך ויתור על התביעה.

הטעם השלישי- המדיניות המשפטית הרצויה מחייבת שלא ניתן יהיה לעורר את חזקת השיתוף אחרי למעלה מ-37 שנים.

8.         מנגד טען המשיב בתגובתו כי ניתנה על ידי החלטה שיפוטית לפיה הבקשה תידון במסגרת פסק דין, ועל כן יש לדחות את הבקשה. טענה נוספת שהיתה בפי המשיב היתה כי המשיב לא תמך את בקשתו בתצהיר ועיקר לכל טען המשיב כי לאור הלכת השיתוף, המנוחה זכאית למחצית מהנכסים המשותפים ולא היה למשיב (ואף למנוחה) הזדמנות סבירה לממש את זכות סבתו ועל כן הוגשה התביעה רק עתה. עוד טען המשיב בתגובתו, כי ניתן להעלות טענת שיתוף בנכסים גם לאחר זמן רב ואין מקום לטעון התיישנות. עוד טען המשיב כי הזכות לרכוש מכוח חזקת השיתוף אינה זכות אישית והיא ניתנת להעברה ליורשי המנוחה, ומכל מקום הוסיף וטען כי לא השתהה הואיל ועילת התביעה נודעה לו רק בשנת 2008.

9.         בין הצדדים מתנהלת כאמור, תובענה נוספת (תמ"ש 57050/08) שהיא תביעה כספית על סך 1,377,301 ש"ח. בתובענה זו התחילה שמיעת הראיות (ראה פרוטוקול ישיבת 02/11/09) ואף נקבע המשך לדיון בהוכחות.

10.        להשלמת הרקע אוסיף כי גם בתביעה האחרת, חרף העובדה שחשתי בכאבם של הצדדים, ואף שיקפתי להם אותו לא הצלחתי להביא הצדדים לכלל סיום העניין בהבנה, וכיוון שכך נדרשת הכרעה שיפוטית.

דיון

מבוא דיוני

11.        כדי להסיר אבן נגף מדרכי אומר כבר כאן, כי לא היתה כל החלטה שיפוטית לפיה הטענות של בקשת הסילוק על הסף יוכרעו במסגרת פסק דין, "הדחייה" למתן פסק הדין בתובענה זו היתה החלטה על חלקים בתצהיר. העדות של התובע שבהתייחס אליהם טען הנתבע כי הוכנסו שלא כדין ועל כך גם היתה הסכמה דיונית (ראה האמור בפרוטוקול הדיון בתמ"ש 57050/08, עמוד 5 והחלטתי בעניין שניתנה תוקף של החלטה להסכמה הדיונית שבין ב"כ הצדדים).